בן הקיבוץ חקר את ההיסטוריה המקומית וגילה: כך הפכו ילדי קיבוץ גת לשפני ניסיון לחיסון הפוליו בשנת... 1959

ההחלטה שהתקבלה בחודשים האחרונים לחסן את ילדי ישראל בחיסון פוליו מוחלש, הניתן באמצעות טיפות לפה - הזכירה נשכחות לבני קיבוץ גת, שהיו ילדים בני חמש-שש בסוף שנות החמישים של המאה שעברה. בהסכמת צוות המרפאה של גת דאז, בראשותו של רופא הקיבוץ, נערך בשנת 1959 ניסוי ראשון בארץ של תרכיב חיסוני שפיתח פרופ' אלברט סייבין (נפטר ב-1993) בקרב ילדי גת, במקביל לניסויים שנערכו על ילדים בברית המועצות, בהולנד, במקסיקו, בצ'ילה, בשוודיה וביפן.
קרני עם-עד פורסם ב - YNET
21/10/2013

ההחלטה של משרד הבריאות לערוך ניסוי דווקא בגת נבעה מהעובדה כי אחוז הילדים שנתגלו כנשאי המחלה בקיבוץ היה גדול ביחס לכלל האוכלוסייה. החיסון באמצעות הנגיף המוחלש היה אמור להשלים את השימוש ב"תרכיב סאלק", שפיתח קודם לכן פרופ' יונה סאלק, שניתן אז בהזרקה ולא בטיפות דרך הפה כפי שנעשה באמצעות "חיסון פומי", אותו פיתח סייבין, שעמד בראשית שנות השבעים בראשות "מכון ויצמן למדע" ואף היה מועמד בשל הפיתוח לפרס נובל.

בשנת 1960, שנה לאחר ביצוע הניסוי בגת, הוכנס החיסון לשימוש גורף, ובארצות הברית לבדה חוסנו באותה שנה כ-100 מיליון איש. התרכיב של סייבין, עם השילוב של חיסון סאלק (כאמור, הראשון בהזרקה והשני בהזלפה לפה) העניק פתרון כמעט מושלם להתמודדות נגד התפרצות המחלה הקשה.

ד"ר דרור בר ניר, מומחה למיקרוביולוגיה וביולוגיה של התא באוניברסיטה הפתוחה, ציין כי בזכות שני החיסונים נעלמה המחלה כמעט כליל, ובשנת 2011 דווח רק על 333 חולי פוליו בעולם כולו, מחצית ממניין החולים שנה קודם לכן.

שביט לב (45), בן קיבוץ גת, מנהל "רפת דרום" (המשותפת לגת ולפלמחים), מתגורר כיום בכפר-מנחם ומתעתד לחזור לקיבוץ הולדתו לאחר השלמת בניית ביתו שם. לב חוקר מתוך עניין אישי את תולדות גת, תוך דגש על קורות הקיבוץ במלחמת השחרור.

אל סיפור החיסון הגיע בעקבות מפגש אקראי עם מי שהיתה בזמנו מתנדבת בקיבוץ להבות-חביבה (שם עבד כרפתן), שהפכה עם השנים לרופאה שמתמחה בחקר נגיפים וכך הגיעה לניסוי שנעשה בקיבוץ גת. הסיפור עורר את סקרונותו והוא החל לבדוק את הפרטים.

"אני אוסף סיפורים, מדי חודש כותב סיפור ושולח לקיבוץ דרך אתר אינטרנט שהקמתי, וכאן הגעתי לסיפור שהפך לאקטואלי על אודות הניסוי שהיה בקיבוצי, טרם הולדתי", מספר לב. "הוותיקים שעוד חיים זוכרים שהיה דבר כזה, אני כילד שמעתי מדי פעם על העניין, אבל איש לא ממש העמיק בדבר. שמעתי שניסוי זהה נעשה גם בגלאון משום שבגת לא היו מספיק ילדים לצורך הניסוי. תוך כדי חיפושים בארכיון הגעתי לקטע בעלון גת שסיפר על ביקורו של סייבין בשנת 59' יחד עם רופאים ומומחים שונים מתחום חקר חיסון הפוליו.

"בעלון היה כתוב בין השאר: 'איני יודע לשפוט על טיב הבעיות, אמר ד"ר סייבין, אך דבר אחד אני כבר יודע - יש לכם ילדים נחמדים מאוד'. עבור סייבין היה זה ביקור ראשון בקיבוץ ישראלי, והוא גילה עניין בכל פרט ופרט. על-אף שסייר בכל רחבי העולם ציין בסוף ביקורו כי עד אחרית ימיו יזכור את ביקורו זה בקיבוץ".

אילן סלמונה (64), בן קיבוץ גת המתגורר כיום ביישוב הקהילתי ורדון, קיבל בגיל עשר את החיסון של סייבין במסגרת הניסוי. סלמונה, ובן קיבוץ נוסף, היו היחידים שלקו במחלה (עוד טרם הניסוי) ואף אושפזו בבית החולים "תל השומר",

 

אבל לא נגרם להם כל נזק בעקבותיה.

 

"אני זוכר", הוא אומר, "שהיה רופא מיתולוגי בקיבוץ שדאג לכך שנהיה שפני הניסוי של החיסון שפיתח סייבין. אני לא ממש זוכר כיצד זה התנהל, אבל לפי ההערכה שלי היו ילדים שקיבלו את החיסון החדש, ואחרים כנראה קיבלו חיסון פלצבו.

 

"היום דבר כזה, ניסוי על ילדים קטנים, לא יכול היה לקרות. הורים ועובדי חינוך היו מקימים קול זעקה. אבל בתקופה ההיא, בקיבוץ של 'השומר הצעיר', המרפאה נתנה את ההוראה וההורים לא התנגדו. כמו צו התנועה. מרביתם כבר אינם בין החיים. מעניין היה לשאול אותם איך ומה קרה. לי אין נזקים כלשהם מהתפרצות המחלה באותן שנים, והעובדה היא שאף ילד לא חלה, על-אף שרובנו היינו נשאים שלה".

 

בגת נהגו לדבר ולהזכיר את הניסוי גם שנים אחדות לאחר מכן, ובתקופה האחרונה בעקבות הוויכוחים על החיסונים?

אילן סלמונה: "לפי הבנתי ממש לא מדברים על זה, ואלמלא המעשים המופלאים של שביט לב, שחוקר את ההיסטוריה של הקיבוץ, זה לא היה עולה מחדש. אני עצמי אב לשלושה ילדים וסב לחמישה, וכולם חוסנו נגד פוליו".